לפני מספר שנים ישבתי עם עורך דין, שותף במשרד עורכי די אשר התעניין לגבי יחסי ציבור.
שותפיו במשרד קיבלו החלטה להשקיע בשיווק וגם הקצו תקציב נאה לעניין.
בשיחה ראשונית הצעתי לו סידרת רעיונות בתחום יחסי ציבור ועוד כמה רעיונות לפעילויות שיווקיות שברובן היו מבחינתי בסיסיים לחלוטין: יחסי ציבור "סטנדרטיים" קישרי עיתונות (הודעות לעיתונות, פיצ'רים וכיו"ב), אתר אינטרנט, יחסי ציבור באינטרנט, בלוג מקצועי, ניוזלטר ועוד כהנה וכהנה.
כאשר שביקש לשמוע אם יש לי עוד כמה רעיונות אמרתי לו שאני מוכן להשמיע לו גם רעיונות אחרים, מקוריים יותר ונועזים יותר, אבל אני בספק אם הוא או שותפיו ירצו לממש אותם.
הוא בכל זאת ביקש לשמוע והדבר הראשון שקפץ לי לראש היה – להוציא ספר מתח קצר (משהו כמו 150-200 עמודים) העוסק בתחום שלו. המשרד ידפיס את הספר במהדורה פרטית של 500-1000 עותקים ויפיץ אותו בתור אקט של יחסי ציבור ללקוחות וכמובן ללקוחות פוטנציאלים.
הרעיון לא כל כך מסובך והערכת הפרויקט המשוערת הייתה בטווח התקציב של המשרד, אבל אין ספק שזהו רעיון "אחר" שרק עליו אפשר לעשות יופי של יחסי ציבור
האיש התלהב במיוחד ואפילו החל לתכנן תבנית עלילתית לסיפור ב אבל... כפי שצפיתי, הוא חזר אלי בטלפון ואמר לי שהשותפים מעדיפים פעילות שיווקית ויחסי ציבור מסורתיים יותר - יחסי ציבור, קישרי עיתונות, כתיבה שיווקית אתר אינטרנט ו... זהו.
לא הייתה זו הפעם הראשונה שזה קרה לי. כמעט תמיד פגשתי אנשים שאהבו לשמוע רעיונות יצירתיים, רעיונות "אחרים" אם בתחום יחסי הציבור, אם בתחום יחסי ציבור באינטרנט ואם בתחום השיווק. הם אפילו התלהבו מחלק מהרעיונות אבל... בסופו של דבר, רובם לא רצו ללכת צעד קדימה, להשתמש ברעיונות בפועל, אלא אלא העדיפו את השירותים הרגילים (והטובים כמובן) של יחסי הציבור סטנדרטיים או היעוץ השווקי . "יצירתיות מוגבלת".
יתכן שהרעיונות שלי היו יקרים מידי/נועזים מידי/יצירתיים מידי/טפשיים מידי ו/או ולא מתאימים לאופי הארגונים שהצעתי להם (מן הסתם היו כאלו) אבל אני חושב שאנשים פשוט אוהבים להיות קרובים וזמינים ל- "רעיונות אחרים", אבל מעדיפים ללכת בתלם עם מינימום תעוזה.
אלא אם, וכאן יש סייג, המתחרה שלהם הלך רחוק, או אז...ירצו ללכת עוד יותר רחוק.
בקיצור, צריך מתחרה עם ביצים.
הוא בכל זאת ביקש לשמוע והדבר הראשון שקפץ לי לראש היה – להוציא ספר מתח קצר (משהו כמו 150-200 עמודים) העוסק בתחום שלו. המשרד ידפיס את הספר במהדורה פרטית של 500-1000 עותקים ויפיץ אותו בתור אקט של יחסי ציבור ללקוחות וכמובן ללקוחות פוטנציאלים.
הרעיון לא כל כך מסובך והערכת הפרויקט המשוערת הייתה בטווח התקציב של המשרד, אבל אין ספק שזהו רעיון "אחר" שרק עליו אפשר לעשות יופי של יחסי ציבור
האיש התלהב במיוחד ואפילו החל לתכנן תבנית עלילתית לסיפור ב אבל... כפי שצפיתי, הוא חזר אלי בטלפון ואמר לי שהשותפים מעדיפים פעילות שיווקית ויחסי ציבור מסורתיים יותר - יחסי ציבור, קישרי עיתונות, כתיבה שיווקית אתר אינטרנט ו... זהו.
לא הייתה זו הפעם הראשונה שזה קרה לי. כמעט תמיד פגשתי אנשים שאהבו לשמוע רעיונות יצירתיים, רעיונות "אחרים" אם בתחום יחסי הציבור, אם בתחום יחסי ציבור באינטרנט ואם בתחום השיווק. הם אפילו התלהבו מחלק מהרעיונות אבל... בסופו של דבר, רובם לא רצו ללכת צעד קדימה, להשתמש ברעיונות בפועל, אלא אלא העדיפו את השירותים הרגילים (והטובים כמובן) של יחסי הציבור סטנדרטיים או היעוץ השווקי . "יצירתיות מוגבלת".
יתכן שהרעיונות שלי היו יקרים מידי/נועזים מידי/יצירתיים מידי/טפשיים מידי ו/או ולא מתאימים לאופי הארגונים שהצעתי להם (מן הסתם היו כאלו) אבל אני חושב שאנשים פשוט אוהבים להיות קרובים וזמינים ל- "רעיונות אחרים", אבל מעדיפים ללכת בתלם עם מינימום תעוזה.
אלא אם, וכאן יש סייג, המתחרה שלהם הלך רחוק, או אז...ירצו ללכת עוד יותר רחוק.
בקיצור, צריך מתחרה עם ביצים.