אלוהים בתור לקוח יחסי ציבור (חלק ראשון)

אם ניקח את התנ"ך ונתאים אותו ליחסי ציבור נמצא שזה ממש אפשרי ואפילו משעשע. מאחר שזה קצת ארוך, אתייחס לנושא בכמה חלקים.

לקוח יחסי הציבור
הלקוח המרכזי הוא אלוהים. מדובר בלקוח תובעני, קצת רגזן שלא ניתן לקחת בשום פנים ואופן לקוחות מתחרים (עם ניגוד אינטרסים). אבוי לו לאותו איש יחסי הציבור שיעז...).

מלבד ניגוד האינטרסים, הוא גם לא ממש מותיר מקום ללקוחות אחרים. הוא דורש את כל הזמן האפשרי. לעיתים הוא משלם ריטיינר כבד, אבל לפעמים אנשי יחסי הציבור שלו נאלצו להתספק בלחם צר ומים ועוד קצת פה ושם תאנים.

אי אפשר להגיד לו לא. כשהוא רוצה אותך, אבוד לך. תברח עד קצה העולם, בסוף הוא ישכור את שירותך. (יונה)

המסרים התקשורתיים של אלוהים ברורים וחד משמעיים: "תאמינו בי ותעשו מה שאני אוהב – יהיה טוב. לא תעשו, יהיה רע ומר. גם קהלי היעד של אלוהים ברורים ונקודתיים.

אלוהים בתור לקוח יחסי ציבור, יודע בדיוק מה הוא רוצה. לפעמים הוא דורש בילד אפ (הליכה במדבר), לעיתים מבקש הפקות ענק (מעמד הר סיני) ובכלל, בכלל מגבלות אמצעי התקשורת, הוא בעיקר מבקש שימוש בכנסים וימי עיון - ו/או יחסי הציבור /שיווק ויראליים - מפה לאוזן.

אלוהים הוא לקוח נאמן במיוחד לאנשי יחסי הציבור שלו. הוא יתמיד להישאר לקוח עד המוות (היזום או הטבעי). מה שכן, אפשר הוא לקוח הגון, ישר נותן הזדמנות שנייה וגם מתריע מראש על כל הפסקה.