טריק יחסי ציבור שמיצה את עצמו

חברת גוגל הכריזה לפני כשבועיים לערך על רשת חברתית חדשה - גוגל פלוס וכמיטב המסורת של החברה, היא הצליחה לייצר יחסי ציבור מדהימים ללא מאמץ. הרשת החברתית קיבלה כיסוי הסטרי בעיתונות הכלכלית בכל העולם ובכל האתרים, הבלוגים והשיחות ברשת.

כרגיל אצל גוגל, הרשת עלתה רק עבור נסיינים נבחרים ולא כל אחד יכול היה להירשם לרשת, אלא רק על ידי הזמנת חברים. אולם נדמה שתרגיל יחסי ציבור זה, שעבד נפלא בשנת 2004 כאשר החברה הכריזה (בראשון באפריל) על ג'ימייל, היה לה לרועץ במקרה הרשת החברתית.

אין ספק שמבחינת יחסי ציבור גוגל היא החברה הטובה ביותר. כל פיפס של החברה מקבל כיסוי נהדר בכל מקום אפשרי וזאת כמעט ללא כל מאמץ, אלא על ידי שחרור הודעה ראשונית באחד הבלוגים של החברה. יחד עם זאת, הציבור כבר התרגל לכך שלא כל מוצר של גוגל סוחף התפעלות ויש לה לא מעט מוצרים שנכשלו.

עד להופעת גוגל נכשלו בענק. גוגל באז הייתה פלופ מכל הכיוונים, בטח ובטח באשר לפרטיות המשתמשים, כך גם גוגל וויב שמעטים הבינו במה מדובר. לעומת זאת גוגל פלוס זכתה לביקורות חיוביות, אבל... סגירת הרשת לבודדים כדי ליצור ביקוש ועניין גרם לכך שכמעט כל מי שנרשם לרשת והחל לפעול בה ציין דבר אחד משמעותי במיוחד - הרשת ריקה. אין שם כמעט חברים. כאשר מדובר על רשת חברתית, בטח כזו שאמור להתחרות בפייסבוק מסת המשתמשים היא קריטית. על פי דיווחים עושה רושם שההסתערות על גוגל פלוס והדרישה להזמנות הולכת ונחלשת. כן, עדיין יש ביקוש גבוה אבל פחות מהשבוע הראשון. גם הבאזז מאחורי הרשת הולך ודועך. יש שם מעט חברים, אין סיבה להכנס על בסיס קבוע ולהיות שם. עושה רושם שגוגל ביזבזו את כל אותו גל יחסי ציבור של הרשת.

אני מאמין כי הרשת אכן תצליח לנגוס מעט בפייסבוק, אולם בקנה המידה של כרום לעומת אקספלורר.

הדפדפן של גוגל שנתיים לקיומו תפס נתח שוק של כעשרים אחוז. זה יפה, זה מוצלח, אבל הדומיננטיות של אינטרנט אקספלורר עדיין קיימת. כך כנראה יהיה על הרשת החברתית החדשה של גוגל.

ראשות השידור מחפשת איש יחסי ציבור

ראשות השידור הוציאה מכרז עבור משרד יחסי ציבור לאגף הגביה מתוך מטרה לקבל ייעוץ תקשורתי בנושא שיפור תודעת השירות, בנושא האגרה וכן שייזום פעילות יחסי ציבור עבור הרשות. סה"כ התקציב שמעמידה הרשות עבור פעילות יחסי ציבור הוא סך של כמיליון שקלים לארבע השנים הקרובות.

הבעיה העיקרית של הטלוויזיה ורשות השידור היא בעיית האגרה. כבר שנים רבות מנסים ברשות לדבר אל הצופים על הצורך בתשלום האגרה וכעת מחפשים איש יחסי ציבור אשר יקדם את המודעות לנושא.

המשרד הזוכה יתבקש לתת שירותי יחסי ציבור בהיקף של עד מאה שעות יעוץ לחודש לפי תעריף של מאתיים שקלים לשעה, להציע מתווה אסטרטגי לקידום משימות אגף הגבייה וכן לייעוץ לו בנושא שירות שיפור תודעת השירות של העובדים באגף.

הדרישה מצד המתמודדים היא ניסיון בשירותי יחסי ציבור וייעוץ של ארבע שנים רצופות בחמשת השנים האחרונות, ניסיון עם שירותי ייעוץ עבור לפחות ארבע לקוחות שונים כאשר אחד מהם גוף ציבורי וכאשר היקף כל אחת מהעבודות שביצע הייתה בהיקף של לפחות מאה אלף שקלים.

האם כדאי ללמוד יחסי ציבור?

לפני כמה שבועות התקשר אלי מישהו שסיפור כי הוא רוצה לעשות הסבה מקצועית ולעבוד בתחום יחסי ציבור.

כמובן שבתקופת זו המלצתי בפניו שאם יש לו עבודה קבועה עדיף שישאר בה עד יעבור זעם (מיתון) אבל בעיקרון, אין לי יותר מידי עצות טובות מלבד - להצליח לשכנע בעל משרד יחסי ציבור זה או אחר לקחת אותו בתור מתמחה או משהו כזה.

הוא התייעץ אם כדאי לו להכשיר את עצמו בתחום הלימודי ואם כן, אז איפה ללמוד יחסי ציבור. לא ערכתי סקר, אבל אם הייתי עושה אני בטוח שרוב מנהלי משרדי יחסי הציבור לא למדו יחסי ציבור באופן פורמלי, לא יחסי ציבור, לא תקשורת ולא עיתונות. רובם ככולם הגיעו לתחום והתמקצעו דרך ניסיון.תחום לימודי התקשורת הוא חדש יחסית ואני משוכנע שהוא מעניין במיוחד. מה שכן, נדמה לי שהוא לא נותן לאף אחד נקודות זכות כאשר הוא מתחיל לחפש עבודה. אצלי לפחות לא.

כאשר אני עובר על קורות חיים שנשלחים אלי, לא ממש חשוב לי איפה למד. מה שכן, חשוב לי שהוא למד. לימודים אקדמיים קודם כל פותחים את הראש, נותנים איזו גישה, נותנים עוד "משקפיים" להסתכל על העולם, על החיים. לי באופן אישי, אבל נדמה לי שרוב מנהלי משרדי יחסי הציבור יודו שכך, לימודי התקשורת או אפילו לימודים מקצועיים בתחום יחסי ציבור, אינם מעידים על יכולותיו של המועמד.המקום היחידי שבאמת אפשר ללמוד בו את המקצוע הוא במשרד יחסי ציבור.

קישורים: זמר עברי הפקת אירועים

ואלה שמות נשות יחסי הציבור העסקיים

מגזין ליידי גלובס יצא בגיליון שלם שעוסק בתדמית אישית ובעיקר בתחום של שיווק עצמי. וכמובן איך לא, יזם פגישת צמרת של נשות יחסי הציבור שלדעת העיתון (וכנראה לדעת רבים אחרים) הן  המובילות בתחום:

ארנה גור אל, הילה רהב, טלי רוזן, רות שטרית, דסי וגנר,  אתי ברקין, יפה אפרתי, רונית שטרן, דפנה טריואקס, דניאלה ריינבנבך ואירנה שלמור. 

בכל זאת כדי לתת איזשהו בידול, כלל הגיליון גם "ראיון חושפני" עם אירנה שלמור.  

הגיליון מעניין, הכתבות מעניינות, גם הראיון עם אירנה שלמור מעניין. אבל הנקודה המעניינת היא הבידול, או איך להגיד משהו ברמיזה, איך להגיד שכולן אולי טובות ונהדרות, אבל אירנה שלמור היא דרגה אחת מעל כולן. 

יתכן מאוד שזה נכון, יתכן מאוד שזה מוכח אפילו במספר לקוחות, מחזור עסקי וכיו"ב לדעתי הנקודה חשובה. אולי בתור איש יחסי ציבור המנהל משרד יחסי ציבור קטן שמנסה לקדם את הלקוחות שלו גם לכתבות מסוג כזה (כתבות שסוקרות תחום) חשוב לדעת לא רק מי יופיע בכתבה, אלא איזו כתבה תהיה סמוכה ומי ירואיין שם.

קישורים:

נשירת שיער | סמינריון בכלכלה

מאמר מעניין בתחום יחסי ציבור - 1

אחד המאמרים היותר מעניינים שפורסמו לאחרונה בתחום יחסי ציבור הוא הראיון עם כריס טלאגו, מנכ"ל חברת יחסי הציבור ווגנר אדסטרום אירופה, המיוצגת בישראל על ידי שלום תל אביב. בתחילת הראיון שפורסם בדה מארקר, אומר טלאגו כי בתקופה של המיתון, דווקא תחום יחסי ציבור זוכה לפריחה. חברות מקצצות את תקציבי הפרסום שלהם ובמקום זאת, בוחרות להרחיב את תחום פעילות יח"צ - פעילות שיווקית זולה יותר ולפחות משאירה את החברה במודעות הציבורית, בכותרת.

על פי טלאגו, באמצעות יחסי ציבור, ניתן להעביר את המסר בצורה מהירה יותר מפרסום. בעוד שקמפיין פירסום דורש חודשיים לפחות כדי לתכנן ולבצע, הרי בתקופה קשה של מיתון יש משמעות לקצב ולזמן שלוקח למסר להגיע אל קהלי היעד.

על פי טלאגו, בתקופה שהכלכלה מואטת, הרי שגם האג'נדה של אמצעי המדיה משתנה וכך גם האג'נדה של החברות הגדולות.

משרד יחסי ציבור צריך להבין גם את האג'נדה של העיתונים והעיתונאים ותפקידו של איש יחסי ציבור הוא למעשה כפול, גם להבין את הצרכים של צרכני המדיה וגם להבין את הדרך לשלב את המסרים השיווקיים של הלקוחות בתוך הצרכים של מתווכי המדיה, קרי, העיתונאים. בכדי להבין את תחום העניין של העיתונאים, הרי צריך להתחבר לאג'נדה המבילה שתמיד מעניינת את התקשורת - כעת זה מיתון. בתקופה אחרת, אולימפיאדה או בחירות.

על השאלה האם להערכתו יהיה שינוי בתמהיל הפרסום של החברות עונה טלאגו כי בתקופה בה הכלכלה נימצאת בהאטה הכי הצרכנים הרבה יותר מחושבים והרבה פחות אימפולסיביים ולכן ככל שחברות יוציאו פחות כסף על שיווק, הרי שהיקף המכירות שלהם ירד. טלאנגו מביא כדוגמא את תקופת תחילת שנות האלפיים, על תקופת התפוצצות בועת הדוט קום ואומר כי במבט לאחור, החברות ששימרו על תקציבי השיווק שלהן, יצאו מהתקופה ההיא הרבה יותר מחוזקים - מיקרוסופט ויבמ, חברות שניצלו את המצב.

טלאנגו מדגיש כי עלויות יחסי ציבור הם זולות מקמפיין פרסום וגם יעילות משום שאפשר לשנות כיוונים באמצע הדרך.

יחסי ציבור, פרסום ושיווק

משרד יחסי הציבור של נאוה עינבר יטפל בקמפיין ההסברה לקראת יום בריאות הלב.

משרד ה-יח"צ של נאוה ענבר המתמחה בתחום הבריאות יהיה אחראי על פעילות יחסי ציבור לקראת יום בריאות הלב אשר יערך בישראל ובכל העולם בחודש ספטמבר. הקמפיין יכלול פעילות יחסי ציבור בכלי התקשורת בישראל מתוך מטרה להעלות ולהגביר את המודעות הציבורית לתחום בריאות הלב.

בין הנושאים אשר יקבלו חשיפה יהיו: חשיבת האק"ג המלא, בדיקת אק"ג ביתית, דרכי מניעה לגורמי הסיכון למחלות לב, הפחתת כולסטרול ועוד.

במקביל לפעילות יחסי ציבור ילווה יום הבריאות גם בקפמיין פרסום קהילתי אשר ישודר בערוץ 2 ובערוץ 10, כמו גם סידרת מודעות בעיתונות.

על-פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בישראל, אוטם שריר הלב הוא אחד מגורמי המוות העיקריים בישראל ובעולם.

לקראת יום בריאות הלב יפעיל האיגוד הקרדיולוגי בישראל מוקד מידע טלפוני אשר  יאויש על-ידי רופאים מכל הארץ, במתכונת של קו פתוח ויענה על שאלות הציבור.

משרדה של נאוה עינבר מתמחה ב-יחסי ציבור וניהול משברים תקשורתיים בתחום הבריאות, הפרמצבטיקה, הביוטכנולוגיה ומדעי החיים. 

בסקר המקצועות הנחשבים - יחסי ציבור מדורגים אחרונים

מקצוע יחסי ציבור אינו נחשב למקצוע נחשק במיוחד, כך עולה מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור ה"בצפר" ביה"ס לפרסום של איגוד חברות הפרסום.

על פי הסקר נמצא תחום יחסי ציבור דורג אחרון מבין ששת אפשרויות שהוצגו בפני משתתפי הסקר. תחום הפרסום הגיע למקום הרביעי. המקצוע הנחשק ביותר על פי הסקר הוא עריכת דין. אחריו רפואה. למקום השלישי הגיע הנדסה ולחמישי - מנהל תיקי השקעות.

הסקר נערך בקרב 404 אנשים בגילאי 18-44. על פי הסקר, בקרב הגברים המקצוע הנחשק ביותר הוא הנדסה בעוד שהנשים מעדיפות רפואה.

נדמה לי שמקצוע ה-יח"צ אינו נחשב למבוקש ואינו נחשק בלשון המעטה מכמה סיבות - ראשית, יש עדיין אי בהירות מהו כולל התחום, מה הם יחסי ציבור, איך פועל משרד יחסי ציבור ומה עושים שם כל יום.

שנית, דמותו של רני רהב, שהוא ללא ספק איש ה-יח"צ הבולט בישראל ודי מייצג את הענף היא לאו דווקא אהודה בציבור.

כמו כן איזכור פעילויות יחסי ציבור בסמוך לתיאורי מערכות שיווק מתוחכמות שנועדו להערים על הלקוחות לא ממש מוסיפות. ויחד עם זאת, למרות שהדימוי של המקצוע אינו גבוה במיוחד, עדיין יש כמות גבוהה של אנשים שמעוניינים במיוחד.

יחסי ציבור: למה הציבור מתעב את רני רהב (והאם בכלל הוא מתעב אותו?)

בכתבה בגלובס שכותרתה "למה אנחנו מתעבים את רני רהב" מנסה גבריאל אסולין, יועץ אסטרטגי להסביר למה הציבור לא אוהב את מנהל משרד יחסי ציבור הגדול בישראל.

על פי אסולין, מסתבר שכאשר פורסם כי שרי אריסון ויתרה על שירותי יח"צ של רני רהב, "הייתה שימחה כפולה, גם המגה יחצ"ן הפסיד לקוח, וגם המגה עובר-ושב נמצאת במצוקה תדמיתית".

לדעתו של אסולין גם אריסון וגם רהב זוכים לאנטגוניזם מהציבור בשל העבודה שהם מצליחנים. על פי אסולין, לציבור הרחב אין דבר כנגד הצלחה ובתנאי שלא מדובר במישהו שמצליח מידי. אסולין גם מגייס דוגמאות נוספות על כך שהציבור לא אוהב מצליחנים מידי.

באופן אישי אני לא יודע האם הציבור אוהב מצליחנים או לא אוהב מצליחנים, אולם לדעתי יש סיבה אחרת לשימחה לאיד שתקפה את העיתונות ועוד כמה טוקבקיסטים.

איש יחסי ציבור, מטבעו נמצא מאחורי הקלעים. מעטים מהם נחשפים אם כדוברים ואם בתוכניות הדנות בנושאי תקשורת. רני רהב לעומת זאת נמצא לא מעט בפרונט. הוא לא רק איש יחסי ציבור מצליח במיוחד, אלא איש יח"צ עם הרבה יחסי ציבור לעצמו. אין אחד שלא יודע מי זה רני רהב.

מצד שני, מי שלא מתעניין בתחום יחסי ציבור לא מכיר ולא שמע על הרבה אנשי יח"צ ידועים וטובים לא פחות.

לרני רהב יש איזשהו דימוי מסוים שמורכב קצת ממראה חיצוני (הוא לא חתיך), מסגנון דיבור מאנפף מעט ומהזדהות רבה עם הלקוחות שלו (רעה רעה) ומי שנכנס לעובי הקורה, גם יודע עד כמה לחץ הוא מפעיל על עיתונאים. רוב העיתונאים אולי נזקקים לרהב בעבודה היומיומית אולם כאשר הגיעה הזדמנות לנגח את רהב, לדחוף לו אחת קטנה מהצד, לא ויתרו עליה.

הציבור, לפחות זה שמתעניין, אולי גילה שימחה לאיד מסוימת בגלל העובדה שבאמצעות רהב הוא נחשף לאחורי הקלעים של עבודת העיתונות. פתאום התברר לו שמאחרי הרבה מאוד אייטמים בתקשורת, עומדים אינטרסנטים שחלקם הגדול משלם לאנשי יחסי ציבור שיקדם אותם. הוא אולי מרגיש מעט מרומה והדבר היחיד שיש לו לעשות הוא להצטרף לעיתונאים ולשמוח לאידו של איש יח"צ שהפסיד לקוח גדול וחשוב.

ואני חושב שמי שהפסיד בעיקר זו הגברת אריסון שנהנתה במשך שנים רבות משירותיו של איש יחסי הציבור הטוב והמקצועי בישראל.

קישורים: ניהול תדמית ברשת דרור חסידים - פרופ' ישראלי בבייג'ין ד"ר אלדד מור מחשבים ניידים קואצ'ינג

שני אתרים ששווים יחסי ציבור

השבוע גלשתי בשני אתרים שלדעתי מגיע להם קצת יחסי ציבור. האתר יעל מבקרת בקולנוע שאולי זה קצת מאוחר מידי להמליץ עליו אבל מצד שני צריך למהר ולבקר בו לפני שיסגר, והשני – אתר מוטקה המיועד לאוכלוסיה הבוגרת.

יעל מבקרת בקולנוע הוא אתר לחובבי קולנוע. האתר פעיל משנת 1998 וכולל מאות סקירות וביקורות על סרטים מזווית אישית. האתר הוקם על ידי יעל ואורן, בן זוגה דאז ומתישהו הצטרפה גם קרן אחותה. האתר הוא פשוט אתר של חובבי קולנוע וחובבי כתיבה אישית על קולנוע. פשוט יופי.

לא מזמן הודיעו מפעילי האתר כי האתר יפסיק להתעדכן ואולי אפילו ירד מהרשת בחודש. אפשר לקרוא על הורדת המסך באתר עצמו.

האתר השני שבהחלט שווה יחסי ציבור הוא מוטקה – שמגדיר את עצמו כ-"נקודת המפגש לאוכלוסיה הבוגרת" - כלומר, אתר המיועד לגיל הזהב ולפנסיונרים.

האתר מוטקה (שגם השם עצמו הוא הברקה נהדרת) מכיל מידע, מאמרים ונקודת מפגש לאוכלוסיה הבוגרת. כך למשל ניתן למצוא באתר מאמר על דיור מוגן מסוג אחר, אוסף מידע חשוב בנוגע ל-זכויות גימלאים ואולי אחד החלקים החשובים ביותר באתר - מערכת הכרויות למבוגרים .

האתר מוטקה הוא אתר טוב, אינו ציני ובהחלט מומלץ ושווה ביקור והמלצות להורים/דודים ומכרים בגיל הנכון.

כמה עצות יחסי ציבור לשרי אריסון – אחרי שנפרדה מרני רהב

רני רהב, כבודו במקומו מונח ואין ספק שהוא איש יחסי ציבור סופר מקצועי שמנהל משרד יחסי ציבור הגדול והאיכותי במדינה. ובכל זאת, כאשר חושבים על תדמיתה של אריסון הרי שאסוציאציות הראשונות עליה הן: יורשת המיליארדים, קצת קוקו עם כל נושא מהות החיים וחוסר רגישות מושלם בפיטורי האנשים.

שרי אריסון יכולה כמובן להתעלם מהתדמית הציבורית שלה ולעשות מה שהיא רוצה, המיליארדים ימשיכו לשכון בחשבונות הבנק שלה, אבל כנראה שאכפת לה מהתדמית האישית שלה ולכן לדעתי היא צריכה בראש ובראשונה לחשוב איך היא רוצה שיתפסו אותה: אשת עסקים או אשת חברה, אישה עשירה ופילנתרופית או יורשת מיליארדים מפונקת.

לו אני הייתי נשכר לשמש בתור איש יחסי ציבור לייעץ לשרי אריסון הייתי אומר לה: גברתי, מרגע זה אף אחד את מקורקעת. שום מסיבה, שום אירוע, שום אירוח. שאף אחד לא יתפוס אותך בחצי קבלת פנים, רק בישיבת דירקטוריונים.

פיטורי 900 העובדים מבנק הפועלים אולי נתפס לרגע כמשבר תקשורתי ושלי יחימוביץ' הייתה צינית אבל בעצם זה אומר - שאת אשת עסקים קשוחה שרוצה לייעל את העסק שלה. כשמנסים לכפר על כך על ידי חשיפת פעילות פילנתרופית זה נראה כמעשה ממש טיפשי (בהיבט של יחסי ציבור כמובן).

גם את הראיונות והתגובות הייתי מסנן לפי פרמטר אחד – מאיפה מגיע העיתונאי. אם הוא מגלובס, דה מארקר, כלכליסט או מהחלקים הכלכליים של ידיעות או מעריב (וכך גם ברדיו ובטלוויזיה) ברוך הבא. כל עיתונאי אחר צריך לראות שלט - אין כניסה - גם אם הוא אילנה דיין שבאה לעשות כתבת תדמית על שרי אריסון כדי "לפצח את דמותה".

היכטה, הווילות המפוארות וכל מקומות המגורים, האוספים הפרטיים וכיו"ב צריכים להסתתר מעין המצלמה. זה עניינך הפרטי ולא עניינו של הציבור.

באשר לעסקי הפילנתרופיה – יש משהו ציני וכך הציבור תופס את זה ולא יעזור שום דבר – כאשר בנק שגובה ממך עמלות מטורפות במשך כל השנה, נותן לך להסתופף עם אלפי אנשים בכניסה לכל מיני גנים ומקומות ציבוריים במשך שבוע אחד בפסח - בחינם. ארקדי גיידאמק תורם מיליונים אבל רוצה תמורה. מצד שני כולם יודעים שהוא רוצה לקנות את אהבת הציבור בכסף, לכן קנה את בית"ר ירושלים כדי להפוך לארקדי מלך ישראל. בקיצור, אם את תורמת, תתרמי בסתר, או שתקבלי שלט "תודה לשרי אריסון". שום חשיפה מעבר לזה.

שלוש שנים מהיום ואולי תהיי פחות נאהבת על ידי "הציבור הרחב" אבל התדמית שלך תשתנה מקצה לקצה. ואם את רוצה להיות פילנטרופית אמיתית, אז קחי מיליארד דולר ותסגרי את המינוס לכל קשי היום שבנק הפועלים מתעמר בהם ומאיים לזרוק אותם מהבית. פשוט וקל - גם ארקדי עשה את זה כשסגר את החובות במכולות לכל החייבים בשדרות. את עשירה ממני אז תלכי רחוק יותר.

יחסי ציבור המקדמים נדל"ן

במהלך השבוע האחרון פורסמו בעיתונות ידיעות, כתבות והתייחסויות אל פרויקט הנדל"ן החדש בייזומם של דרור הלוי ורביב צולר. הפרויקט החדש הוא ארגון קבוצה אשר תיזום מגדלי מגורים על השטח של השוק הסיטונאי לשעבר בתל אביב. הפרויקט התפרסם בכמה מקומות ובהרחבה גם בזכות העובדה שרביב צולר, לשעבר מנכ"ל נס מעורב בעניין וגם (ובייחוד) בזכות העובדה כי הפרויקט מיועד למגורי אנשי הייטק ושוק ההון.

יעוד הפרויקט ו/או האם בכלל כדאי לגור בסביבה שכזו שווה דיון נפרד, אולם בבלוג זה העוסק בתחום יחסי ציבור, מעניין להדגיש כי כל הפרסומים הללו בעיתונות הן ביוזמת משרד יחסי ציבור.

ככלל, יחסי ציבור לרוב מטרתם היא להעביר את המסרים התקשורתיים של הארגון אל קהלי היעד שלו. בדרך כלל בתחום הנדל"ן - אל רוכשים פוטנציאלים. אולם קשה וכמעט בלתי אפשרי לפרסם על פרויקטים פעם אחר פעם. אפשר אמנם לדווח על התקדמות בפרויקט ו/או על המיזם עצמו, על החברה הקבלנית, אולם עדיין, פרסום מסיבי ומודגש קשה לקבל ובשביל זה יש את אפיקי הפרסום והשיווק האחרים.

יחד עם זאת, משרד יחסי ציבור יצירתי כמו אותו משרד יח"צ של הפרויקט אכן הצליח לקבל כיסוי מרשים מאוד ולפרסם את דבר הפרויקט ולגרום לכך, כך לפחות על פי ידיעה בגלובס, כי למעלה מעשרת אלפים אנשים כבר פנו והתעניינו. (עלות רישום היא 450 ש"ח כך שנראה שהייזמים כבר הצליחו לגייס סכום ראשוני מרשים ולו רק בשלב המחשבה).

אין ספק שגם שמו של צולר, יחד עם הרעיון להקים במקום כה יקר שכונה רק לאנשי הייטק שווה דיון ציבורי. מטעמה של עיריית תל אביב כבר נמסר כי "לא פינינו את השוק הסיטונאי עבור עשירים" וכמאמר המשפט - לא חשוב מה אומרים עליך כל עוד מאייתים את שמך נכון, הרי שאותה פעילות יחסי ציבור עבור המיזם הייתה אפקטיבית ביותר.

שווה יהיה לעקוב אחר המשך פרסומו בעיתונים של הפרוייקט כדי לראות עד כמה אותו משרד יחסי ציבור - רובינסון שטינמץ אכן מצליח (אם) להמשיך ולפרסם את המיזם בפעילות יחסי ציבור הזולה מאות מונים מכל פעילות פרסומית אחרת. גם מעניין יהיה לעקוב אחר התפתחותו של המיזם באופן כללי.

קישורים: דרור חסידים מחשב נייד קואצ'ינג יחסי ציבור לפטופ יחסי ציבור ניהול תדמית ברשת כתיבה שיווקית

דוברות יחסי ציבור ועיתונאים (על כתבה בדה מארקר)

מומלץ מאוד לקרוא את הכתבה בעיתון דה מארקר אשר כינסה חמישה דוברים של גופים גדולים לשיחה על תקשורת, יחסי ציבור, אסטרטגיה תקשורתית ועוד.

הכתבת עדי דסברת כינסה את הדוברים של פלאפון, בנק דיסקונט, שירותי בריאות כללית, משרד התקשורת וקשת ונכנסה עימם לעומק (עד כמה שניתן לעשות זאת בכתבת שלושה עמודים בעיתון) על תפקידי הדובר, על עבודה עם משרד יחסי ציבור חיצוני, על עיתונאים, אינטרנט ועוד.

כל הדוברים בכתבה הציגו פחות או יותר את תפקידם כאותו דבר – אחראים על התקשורת פנימה והחוצה ובכלל, על אסטרטגיה. כל הדוברים כפופים ישירות למנכ"ל, כולם משתתפים בישיבות הנהלה אם כי לא כולם חברי הנהלה וכל אחד מהם ניסה לומר בנפרד עד כמה הוא לא רק מוציא את המסרים החוצה, אלא אחראי גם על ניסוחם.

אחת הנקודות המעניינות היא הקשר שלהם עם משרדי יחסי ציבור חיצוניים. חלק מהדוברים העובדים משרדי יח"צ חיצונים (פלאפון עם משרד יחסי ציבור עמירם פליישר, שירותי בריאות כללית עם שלום תל אביב) הסבירו כי המשרדים משלימים אותם, אם במידע ואם כשותפים לצוות (מעין אאוטסורסינג של עובדים).

לעומת זאת הדוברים שאינם נעזרים במשרדי יחסי ציבור הציגו בעיקר את המשמעות של איש תקשורת היושב בתוך הארגון.

אחד הדברים המעניינים בכתבה הוא היחס לעיתונאים. מסתבר שדעתם של חלק מהדוברים אינה נוחה מהעיתונאים שהם עובדים מולם. באופן די עקיף הם מאשימים כמה עיתונאים בחוסר יושר. מן הצד השני הם אכן מודים כי לא תמיד הם עצמם אומרים את כל האמת (לא משקרים חלילה).

בנושא אינטרנט אף אחד לא נגע בתחום יחסי ציבור ברשת, אבל מאידך, כולם טעו כי האינטרנט הפכה את הכל לחשוף ובעצם המידע הזמין והנגיש מכריח את הדוברים לעבוד מהר כדי להוציא להגיב.

כתבה מומלצת במיוחד!

יחסי ציבור – מיתוג אישי עבור התפקיד הבא (או חיפוש עבודה)

כבר סיפרתי על לקוח שלפני יותר מעשור הודיע לי שיבחן כל פעולת יחסי ציבור שאעשה לו על פי שלושה נתונים: עד כמה אני תרמתי לחברת האם, עד כמה הועלתי לחברה שבניהולו, ועד כמה פעילות יחסי הציבור שלי, הוסיפה לו נקודות.

זו הייתה פגישה ראשונה שלנו. חברת האם, היא ששכרה את שירותינו והוא היה חדש והתמנה לתפקיד אך לפני שבועיים. יצאתי מהפגישה מאוד מאוד מרוצה. פעם ראשונה מזה הרבה זמן מישהו אומר את הדברים כמות שהם, לא מסתיר אותם, מדגיש כי הוא רוצה יחסי ציבור אישיים עבור עצמו מעבר ליחסי ציבור לחברה.

זרמו כמה קובים בירקון מאז. מפלס הכינרת עלה וירד לפחות חמישים פעם ואני עדיין עוקב אחרי האיש. כן, הוא עדיין עושה יח"צ אישיים ולא, הוא לא עבר לתפקיד אחר. הוא מאוד מצליח וגם מרוויח אישית בתפקידו הנוכחי.

יחסי ציבור אישיים הם דבר נפוץ. כאשר מדובר על עסקים המבוססים על אדם אחד הרי שזה ברור, אבל גם כאשר מדובר על חברות גדולות, עדיין, יחסי ציבור למנכ"ל או לאנשים אחרים שהחברה מעמידה לפנים, חשובים ומועילים לחברה, וגם לאדם עצמו.

אחד המקומות בהם זה מוסיף במיוחד לאדם זה כשהוא חושב על הצעד הבא בקריירה לו. יח"צ אישיים או כפי שלעיתים מכנים אותם, מיתוג אישי, עשויים לקדם מאוד את הקריירה. לעיתים כאשר מדובר באנשים בתפקידי מפתח בכירים, הרי שפעילות שכזו מזמינה הלכה למעשה חברות השמה או חברות אחרות להציע לו הצעות מפתות.

אבל גם אם לא מדובר באדם בכיר וגם אם לא מדובר על הזמנה לפנות אליו, הרי שיחסי ציבור אישיים מועילים מאוד בשלבי חיפוש עבודה. כל מעסיק, כל מראיין, יבצע שאילתה בגוגל דקה אחרי שקורות החיים שלו נוחתים אצלו ואם לא, אז דקה אחרי שהאיש סיים את הראיון.

כאשר מדובר על יחסי ציבור מדובר על כל הרמות, ברשת, מחוצה לה, יחסי ציבור ישירים וכן הלאה. אם שמו של האיש, הרמה המקצועית שלו, הידע שלו, כל אלו הולכים לפניו, הרי שמי שצרי לדעת או שיודע, או שלבטח ידע וכדי ששמו ילך לפניו הוא צריך יח"ת אישיים.

מכבי אלקטרה תל אביב, שם שצריך להתחיל להתרגל אליו

היום בבוקר פורסם כי קבוצת אלקטרה תאמץ את מכבי תל אביב בכדורסל לחמש השנים הבאות בסכום של כשני מיליון דולר לשנה, כלומר עשרה מיליון דולר לעשר שנים ותחליף את עילית כמאמצת הרישמית. בדה מארקר ציטטו מומחה פרסום אנונימי שטען כי החיבור לא הכי מתאים. בכלכליסט, ראיינו את אנשי אלקטרה שהסבירו עד כמה זה מתאים להם החיבור עם מכבי תל אביב.

אימוץ קבוצות ספורט מובילות עשוי להיות זריקת כסף ומצד שני, גם עשוי להיות אפקטיבי מאוד מבחינת יחסי ציבור ופרסום. במקרה של מכבי תל אביב, לדעתי, כל חברה שיש לה מספיק כסף (עשרה מיליון דולר בחמש השנים הקרובות) ותאמץ את מכבי תל אביב תרוויח בגדול מזה.

מכבי תל אביב היא קבוצה חריגה בקנה מידה אירופי. היא מנוהלת טוב, בדרך כלל היא זוכה להצלחות נאות גם במישור הלאומי וגם ביורוליג, יש לה כמות גדולה של אוהדים, היא מקבלת כיסוי מרשים בעיתונות הספורט, המשחקים שלה משודרים בטלוויזיה אם משחקי היורוליג בערוץ עשר ואם משחקי הליגה בערוץ הספורט ומעבר לזה, היא מופיעה כל יום בעיתונות - כל פיפס שקורה שם או קשור אליהם אם בצורת הדלפה, אם בצורת יחסי ציבור. הקשר אליהם ברמת השם - מכבי אלקטרה תל אביב יתרום מאוד לכל מה שקשור גם לאלקטרה.

החלפת השם, או הצמדת שם המאמץ לשם הקבוצה הוא כלי יחסי ציבור ופרסום נהדר. מכבי אלקטרה תל אביב, או אפילו בשם מקוצר יותר, אלקטרה תל אביב זה מאוד אפקטיבי, בתנאי שקברניטי הקבוצה, השחקנים ושאר האנשים מסביב יקפידו להטמיע את השם הזה ובהתאמה יגרמו גם לאמצעי התקשורת לכנות אותה כך. כולנו זוכרים את מובילג'ירג'י וארזה – חברה לרהיטים איטלקית.

כמובן שהזיהוי עם מכבי תל אביב מספק בונוסים נוספים למאמצים כמו הופעה ואיזכורים אינסופיים במדורי הספורט, כרטיסים למקומות ה-VIP (משהו שמתאים לצ'פר את העובדים/ספקים/לקוחות מצטיינים) תוכן פרסומי ועוד. כאשר מדובר גם באוהדי הקבוצה, כך בעלי אלקטרה הרי שזה טוב שבעתיים שלא לדבר על הקישור ברמת המיתוג - מכבי = השגיות ומקצוענות.

אני חושב על אולם הכדורסל ביד אליהו – ששמו הלך עם השנים והתקבע היכל "נוקיה" וחושב שאם החברה בישראל סופרת כמה פעמים הופיעה בעיתונות, הרי שלפחות חמישים אחוז מכלל המופעים היא בזכות אימוץ ההיכל (אם אני לא טועה, עשרה מיליון דולר לעשר שנים ואולי קצת יותר). באשר לעילית, הקשר בינה לבין מכבי הואיל מאוד והסיבה להפסקת האימוץ היא לדעתי העובדה שעילית הולכת ונבלעת בתוך שטראוס והמטרה היא להיפך, להוריד את השם עילית ולא להמשיך ולטפח אותו.

ואלקטרה... אפילו עצם חתימת הסכם האימוץ זכה לפרסום וחשיפה יפים מאוד (עמוד ראשון בכלכליסט, הודעה בולטת בדה מארקר) וזה לא בזכות עבודת יחסי ציבור מיוחדת אלא רק בזכות העניין סביב מכבי (היום עילית, מחר אלקטרה) תל אביב

יחסי ציבור ראשוניים לבלוג ארגוני

אתר אייס, האתר המרכזי של ברנז'ת התקשורת בכלל ובפרט, פרסום, יחסי ציבור ושיווק, מספר על כך שעיתון כלכליסט, העיתון הכלכלי החדש מבית ידיעות אחרונות, עומד להשיק בלוג ארגוני. על פי אייס, כבר היום הבלוג הזה פעיל אך הוא פתוח אך ורק לעובדי כלכליסט. אייס מצרף גם תמונת מסך של הבלוג ששם ניתן לקרוא מספר פוסטים.

בין הכותבים כיום בבלוג נמנים אוריאל דסקל, איתמר ב"ז, מירב יצחקי, עידו קינן, שאול אמסטרדמסקי, תומר ליכטש ותומר קורנפלד ובכלל, על פי אייס, הבלוג הינו יוזמה של תומר ליכטש, מנהל פיתוח התוכן של כלכליסט, שחבר לביצועו עם אתר ’מזבלה.קום’, מאיה מרום והמעצב מתי מריאנסקי, שגם מעצב את אתר כלכליסט.

כמו כלכליסט, כך גם לא מעט חברות נמצאות היום בתהליך של הקמת בלוג או לפחות חשיבה על הקמת בלוג ארגוני. חלק מהתשובות לשאלות הן די ברורות (בשביל מה), לחלק אחר של השאלות נדרש פיתרון כמו – מי יעשה את זה, מי יכתוב את זה ואיך נחשוף אותו לציבור.

החשיפה המקדימה של הבלוג של כלכליסט (הברזל 38 שמו על פי כתובת המערכת) היא דוגמא יפה איך לחשוף בלוג ארגוני. ראשית קודם כל הפעלה והרצה בתור בלוג פנימי כאשר בשלב הזה אפשר לבדוק כמה אנשים כותבים בו, כמה אנשים מתוך הארגון מתעניינים בו וכן הלאה. מבחינת יחסי ציבור וחשיפה לבלוג, אפשר לטפטף אותו החוצה לבלוגרים אחרים וגם לעיתון של הברנז'ה.

נכון, לא כל ארגון הוא מסקרן כמו עיתון חדש מקבוצת ידיעות אחרונות, אבל מצד שני, בכל תחום יש "ברנז'ה" שמתעניינת במה שקורה. בתחום הפרסום, יחסי ציבור ושיווק יש את אייס לדוגמא, בתחום חברות ה-IT יש את קבוצת אנשים ומחשבים שמוציאה את דיילי מיילי, בתחום הדפוס יש את דפוס גרף וכן הלאה. לכן הדלפות ראשונות ומתן הצצות חטופות לבלוגרים ולעיתון של הברנז'ה יוצרים הייפ מעניין. הדברים מפעפעים, יוצרים ביקוש ראשוני שיגרום לציבור המתעניין להכנס לבלוג לכשיפתח, לפחות פעם אחת.

נקודה אחרת שקשורה להייפ הזה היא לא עצם ההדלפה אלא אופן הפרסום. אייס יודעים הרבה מאוד פרטים על הבלוג. היה נכון יותר לדעתי, לפחות, מצד אנשי כלכליסט לספק את המידע הזה כמו הדלפה ולא כמו הודעה לעיתונות רישמית.

אייס לצד הרבה חשיפות ראשונות מפרסם לא מעט קומוניקטים כמו שהם וזה בסדר גמור. הרי בכל זאת הוא האתר של הברנז'ה אבל במקרה הנוכחי עדיף היה אילו זה היה נראה כמו גילוי ראשון.

ודרך אגב, מה עם הבלוג של אייס?