בעולם הפרסום כל זכייה בתקציב חדש מלווה בהודעה לעיתונות: משרד הפרסום X קיבל את תקציב הפרסום של חברת Y. זה כל כך נהוג עד שנראה כי מדובר בחלק מובנה של תהליך העבודה. בעולם יחסי הציבור, הדבר נפוץ באופן חלקי.
בעבר הרחוק חשבתי שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שמשרדי יחסי הציבור רואים עצמם כאחים הקטנים של משרדי הפרסום. לעיתים הטרמינולוגיה דומה (תקציב, תקציבאי), לעיתים גם הסיגנון דומה והרי הודעות לעיתונות כאלו נשלחות בדיוק לאותם המדורים ומופיעים בהם לסירוגין, פעם משרד יחסי ציבור, פעם משרד פרסום.
לפני לא מעט שנים, אמר לי מנכ"ל אחד בסיומה של פגישה כי הנה, זכיתי בתקציב של החברה שלו ואני מוזמן לשלוח אליו הודעה לאישור על תחילת עבודה. תשובתי אליו הייתה כי אני אינני נוהג להוציא הודעות שכאלו וכששאל מדוע, עניתי די מיידית כי זה לא מקדם את האינטרסים של הלקוח אלא שלי.
כמובן שזו הייתה תשובה מיידית ובאמת לא נהגתי להוציא הודעות שכאלו, אבל היום ככל שאני חושב על כך, להודעות מהסוג הזה יש מקום והן אמנם משרתות גם את האגו של איש יחסי הציבור וגם מקדמות את ענייניו, אבל מצד שני, גם הלקוח יוצא נשכר מהודעה שכזו.
ראשית, תהליך עבודה משותפת כולל גם יידוע של הגורמים בדבר, בעיקר עיתונאים כי מעתה משרד XYZ מטפל בתקציב ZYX הודעה שכזו משרתת מטרה זו.
שנית, יש כאן איזשהו עניין פסיכולוגי. מצד אחד, יש כאן מסר ללקוח – אני גאה שזכיתי בתקציב יחסי הציבור שלך עד כדי כך שאני רץ לספר על כך כל מי שאני יכול. אני רוצה שהשמות שלנו יהיו מזוהים, לפחות בפני קהלי היעד הרלוונטים. יש כאן גם איזשהו קיבוע של העניין. לא רק חתמנו ולחצנו ידיים, אלא אנחנו מבשרים את זה לעולם, ממש כמו חתונה.
גם הלקוח מצידו יכול להיעזר בהודעה כדי לידע את המשרדים האחרים שבחר דווקא בי (כמובן שעשה החלטה נבונה) ולא בהם. "קראת את הידיעה בעיתון? היא הקדימה את הטלפון שלי".
ולמרות כל הסיבות הנכונות, עדיין נדמה לי שאמשיך שלא להוציא הודעות שכאלו ולגבי הגורמים הרלוונטים – איידע אותם באופן ישיר ואישי ואת ההודעות לעיתונות אוציא רק מטעמו של הלקוח ולא מטעמי שלי.
הרגלים קשה לשנות.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה